בשבת קודש הודיע מרן האדמו"ר מויז'ניץ על כינוס מיוחד שיתקיים ביום שלישי, בו ימסור לחסידיו מסר חשוב. הדרמה הייתה בשיאה, ואלפי חסידים התקבצו הערב לשמוע את דברי הרבי.

האדמו"ר פתח במשאו, ודיבר על המצב הקשה בארץ ישראל, וקרא להתחזק באמונה ובטחון: "יהודי צריך לדעת שאפילו שנראה קשה הכל רחמים, אבינו מלכנו תצילנו מכל גזירות קשות, תציל אותנו מהגזירה הנקרא 'קשיות' על השי"ת".

האדמו"ר קרא לחזק את הזהות היהודית בארץ ישראל, ולהתחזק בתורה עבודה וגמילות חסדים, להרבות בתפילה ובתחנונים להשי"ת, ולא להתרעם על מידותיו של הקב"ה. "שכל אחד יחזק את עצמו ולא את זולתו. לא להפריז בחדשות ובהתמכרות אליהם כי אם בתפילה לה'. כלל ישראל עובר חורף קשה משמחת תורה. דם ישראל נשפך כמים. הלב כואב על כל אחד שנהרג, נפצע וביותר על אלו השבויים. אנו מאמינים בני מאמינים וצריך להתחזק ביסודות התורה".

האדמו"ר מזכיר משא מיוחד שנשא זקנו הרבי ה"אמרי חיים" באנטוורפן לשם הגיע אחרי המלחמה. "ותצילנו מכל גזרות קשות", בהם עורר אודות האמונה והבטחון הנדרשים לעת הזאת. "צריך להתגבר בתורה, בתפילה ובמעשים טובים, לא חייבים לדעת כל דבר בכל רגע, מה שמפר את היכולת להמשיך בשגרת עבודת השי"ת.  להרבות התפילה להצלחת המערכה מול שונאי ישראל. יש כאלה שנמצאים בחזית בצפון ובדרום ואלה שנמצאים בעורף צריכים להתפלל עליהם".

הרבי השווה את המצב לזמן מלחמת ששת הימים. "רואים נסים גדולים ובס"ד תהיה הצלחה מזהירה, אבל צריך להרבות בתפילה על כך. אני קורא ומתחנן לשלום ולאחדות בין כל ישראל, להמעיט במחלוקות מיותרות ולהרבות שלום בין כלל ישראל. לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום".

"היה זה בשנת תשכ"ו" סיפר האדמו"ר. "זקני ה"אמרי חיים" לפני ל"ג בעומר רצה לנסוע למירון. כשיצא מהמערה אחוז שרעפי קודש, אמר "מ'האבן ברוך ד' געפוילט".
אז היה החשש מצירופה של ירדן למלחמה. היה חשש גדול. למעשה כשנודע שהצטרפו, אמר זקני בעוז: "עכשיו נשחרר את הכותל המערבי ותהיה להם מפלה". כאז גם היום, בעז"ה. תהיה לאויבנו מפלה".

"זקני אמר אז, "שרק לא יגידו כוחי ועוצם ידי, אז יראו עין בעין את ישועת ד'. זה חובתנו לעת הזאת, להתפלל , ללמוד, להיזהר שלא לבטל את הזמן. כל אלו יהיו לזכות בעבור כלל ישראל".

בשלב זה פתח הרבי באמירת תהילים בנוסח ראש השנה להצלת כלל ישראל, וביקש להזכיר את גיסו האדמו"ר מבעלזא, מרן רבי ישכר דוב בן מרים לרפואה שלמה.

לאחר אמירת התהילים, הרבי החל לגולל את היסטוריית הקמת ביהמ"ד והקשיים הרבים בדרך להקמתו. "בשנת תשל"ב, עלה אאמו"ר על כסא מלכותו. מאז ועד היום זכינו ל"פרו ורבו", בשנת תשמ"ג הוכרחו להקים בית המדרש חדש שהיה למשך שנת הנהגתו. בשנת תשע"ג בהכנסת ספר תורה שהכנסתי לזכרו של אבי הקדוש, אמרתי שהמצב לא יכול להמשיך, איני יכול לראות בחורים שמסתובבים בחוץ, לאחר כמה שנים, בשנת תשע"ט ניגשנו להקים בית המדרש חדש".

"בהנחת אבן הפינה ביקשתי מאת ציבור אנשי שלומנו שיהיו שותפים בבית מדרש. ביקשתי אז מאהרן אסטרייכר האדריכל שנעשה הכל שתקופת הבנייה לא תקח יותר משלוש שנים" המשיך האדמו"ר. "כשאדם ניגש לקנות דירה, הוא עושה חשבון כמה יכול להביא וכמה עליו להביא מהבנק וכדו'. אני ניגשתי לבנות בית המדרש כי הוא היה צריך, לא עשיתי שום חשבון. נותרנו עם חוב של 24 מיליון דולר, כאשר בשנים האחרונות הריביות עולות ובסוף זה על חשבון הקיום של עולם התורה שלנו".

"בחודשים האחרונים עשיתי המון צעדים על מנת שנוכל לסגור את החובות הפתוחים, שלא יצטרכו להגיע לציבור. אני פועל בנדון, אך אנו חייבים גם את סיוע הציבור.  זקני ה"אמרי חיים" כשעלו יהודי הונגריה לארץ ישראל ולא היה להם קורת גג, דרש כופר נפש מציבור אנשי שלומו בסך קבוע על מנת לבנות להם דירות. כאן במצב הזה אני מבקש מהציבור היקר של אנשי שלומנו בארץ ישראל להיות שותפים בהשלמת בית המדרש, בסך של 4000 ש"ח, ובחו"ל בסך 2000 דולר. "איני דורש מאומה לעצמי, כל זה נעשה לטובת הכלל, שיוכלו לעבוד את השי"ת ושיהיה מקום לעובדי ה'"

"ביקשתי לזמן את כלל חסידי ויז'ניץ ואת כל ידידי, ב"ה יש לי המון ידידים בכל העולם, את כאבי מעומק לבבי אני משתף, זה מעיק על ליבי. שקלתי המון לפני כינוס זה, בפרט בתקופה הזאת שאנשים מתמודדים עם המצב הקשה בארץ, העסקנים יסדרו שיהיה קל לתת ע"י תשלומים, זה מפריע לי לעבודתי".

הרבי מינה את כל רבני החסידות בכל קצוות תבל למען מגבית זו וסיפר: "זקני האמרי חיים נסע בשנת תש"ח לחצי שנה באירופה ועוד שנה באמריקה. במטרה להקים את השיכון. אבותיי הקדושים התמסרו בכל לב לכונן כאן עולם של תורה וחסידות. זקני עבר אז בזיונות איומים, הוא חזר ממסיבת תה שנכנס שם 2 דולר בסך הכל. נכנס למלון והתחיל לרקוד בניגון "אתה אחד ושמך אחד".

"בעל המלון כשראה זאת התרגש וסיפר להם שבעבר התאכסן אצלו רבי מאיר שפירא מלובלין וגם אז התבזה מאוד בעבור קיום ישיבתו וכשחזר למלון שורר "אם אמרתי מטה רגלי".

"מאוד קשה לי לבקש כסף מהציבור, עד כה עשינו הכל על מנת שחלק הציבור בבנין בית המדרש יהיה מינימלי ביותר. גם הסך שקבעתי עכשיו, מבקש אני מהעסקנים שיעשו הכל שיהיו הלוואות נוחות לציבור ממול זה. אבל אנו מחויבים להמשך פריחת ושגשוג עולם התורה שלנו, אני לא יכול שיתעכב מלגות הכוללים וקיים הישיבות. בצעד זה, נזכה לבסס מחדש את הקיום של המוסדות שיהיו משוחררים מעול החובות הרובץ עליהם". בסיום דבריו הזכיר את פטירתו של ר' נפתלי טסלר משיקאגו שזכה להקים את בניין הישיבה וארונו בא לארץ ישראל.

הרבי סיים את דבריו והודה לכל מי שהגיע, "זה לא מובן מאליו".